המדריך המלא למיפוי קשיי הקריאה של התלמיד לקראת בניית תוכנית עבודה/ שלי גבאי
מבוא
רכישת הדיבור- שפה דבורה- היא משימה טבעית לגמרי. תינוק, על ידי חיקוי, על ידי נסוי וטעיה, מגיע לשלימות המילה ומקבל חיזוק מלא אהבה והערצה מההורים והסובבים אותו. ילד גדל בסביבה בה דיבור, צלילים, שפה ורעשים משמעותיים הם רקע תמידי לכל הנשמע בעולמו. הוא שומע, מבין, מפנים ומוכן לתקשר עם עולמו באמצעות השפה הדבורה.
לקרוא- כלל לא טבעי!
קריאה בשונה מדיבור אינה תהליך טבעי! היא מיומנות הדורשת התאמה מדוייקת בין סמל (לפעמים שני סמלים או יותר) לצליל! . הסמלים שמייצגים את צלילי השפה הדבורה- האותיות ,הצורות השונות של האורתוגרפיה – הם שרירותיים לגמרי! מה הקשר המשמעותי בין צורת ה"צ" למשל לצליל שהוא משמיע? אין כל קשר! את הקשר הזה הילד לומד בביה"ס, זהו תהליך הכרוך באומץ קוגנטיבי הכולל אבחנה חזותית-שמיעתית, זיכרון, רצף נכון ומיומנויות נוספות המשתלבות גבוה למדי בסולם הנוירולוגי. היות ויש אלפי ילדים המתקשים בשלב זה של פענוח נכון ואוטומטי של כל האלמנטים במילה- הגישה "הגלובלית" תחזק אצלהם את תהליך השגיאה- לכן הצורך ללמד את ילדינו פענוח צופן כצעד ראשון ברכישת הקריאה. "קודם לומדים לקרוא ואחר כך קוראים ללמוד". בכל זאת, הצורך לתת לילד סיפוק ממסר מודפס מחייב אותנו גם לעסוק בסיפורים ובשפה שלימה. לכן התוכנית שאני מציגה-כוללת גם פענוח וגם שפה שלימה. לדעת לקרוא זהו חלום גדול לכל ילד וילד, לרכוש את המידע, לא להיות שונה מכולם ולהשלים את חווית הציפיה והדריכות של כל סובביו משפחתו מוריו וחבריו . מדריך זה נועד לתת לכם כלים לגשת לתהליך הוראת הקריאה בצורה הנכונה מההתחלה. החל משלב החזון ,מיפוי הצרכים והקשיים, תכנון תוכנית מיטבית המתאימה לצרכיו של התלמיד, כתיבת מטרות מדוייקות ועד לביצועה של תוכנית הקריאה בפועל. המדריך מבוסס על ניסיון רב שנים ולמידה מקיפה. מדגיש את הנקודות המרכזיות לתשומת ליבנו, מזהיר ממכשולים צפויים, ומעניק "מפת דרכים" לתהליך מאתגר ומוצלח של רכישת הקריאה.
לתאום פגישה התקשרו 0548457607בהצלחה!!!
שלב א - המיפוי - תהליך איסוף הנתונים ומיפוי מוקדי הכוח והקושי הינם המוקד המרכזי בתהליך העבודה עם התלמיד .
- דוגמאות למיפויים בחלוקה לגילאים:
- גן גילאי 3-6
- מיפוי לקראת המעבר לכיתה א' .
- ערכת מעק"ב.
- ההתרשמות הכללית –נותנת לנו כלים ותמונת מצב ריאלית של התלמיד.
- אבחונים פורמליים שהתלמיד עשה במהלך השנים.
- מידע מההורים והיסטוריה לימודית.
- מידע מהצוות החינוכי שעובד ומכיר את התלמיד בתאום עם ההורים.
סיכום כללי של התנהגות התלמיד בתפקודים השונים במהלך האבחון: ההתרשמות הכללית של המורה מהתנהגותו של התלמיד במהלך האבחון נותנת לנו מידע אינטגרלי וחשוב ותתרום רבות לתהליך בניית תוכנית העבודה המדויקת עבור התלמיד שמושפעת רבות גם מיכולותיו ומסגנון עבודתו.
- טבלת מוקדי כוח ומוקדים לחיזוק:
- תחום האבחון
- אופן הניתוח
- טווח קשב וריכוז
- -מסוגל לבצע את המטלות כהלכה אף את אלו הדורשות פיצול קשב.
- -שיתף פעולה ולרוב עבד בריכוז.
- -נפרד מההורה המלווה בקלות ,יצר קשר עין וקשר מילולי מידי.
- -במטלות השונות נזקק לעידוד, חיזוקים ואישורים חוזרים כי ביצועיו טובים. כאשר התקשה בביצוע משימות שונות היה חסר שקט.
- מוטיבציה
- -משתתף ברצון מוכן להתנסות ומגלה עניין וסקרנות.
- -מגלה עניין מועט בסביבתו הלימודית.
- -עשה את כל הפעילויות בחשק וברצון.
- תקשורת
- (קשר עין)
- -תקשורת בין אישית טובה, שואל ומתעניין, קיים קשר עין.
- -יצר קשר עין וקשר מילולי מידי.
- -יוזם ומגיב באינטראקציה עם שותף.
- -מבין ומביע רעיונות ומחשבות.
- תכנון ארגון והפעלת תהליכי בקרה
- -קורא עד סוף המשפט ,חוזר ומתקן עצמו כששוגה.
- -פועל בצורה אימפולסיבית ומהירה.
- -ממהר לענות ולעיתים טועה.
- יכולת הבעה עצמית
- משתמש בשפה פשוטה בהווה במשפטים תקינים.
- אימפולסיביות
- אימפולסבי לעומת מתכנן, חושב ומארגן,
- מתלבט לעומת החלטי.
- סף תסכול
- סף תסכול נמוך-מתייאש בקלות ,מוותר לעצמו.
- סף תסכול גבוה- קיימת מוטיבציה ללמידה ,עונה בביטחון ,לא מתבייש לשאול.
הבנת הוראות הבנת הוראות פשוטות/מורכבות. זקוק לתיווך לשם הבנת הוראות מורכבות. זקוק לתיווך ברמת חזרה על ההוראה. זקוק לתיווך ברמת חזרה ופירוק לתתי מטלה. זקוק לתיווך ברמת חזרה ובליווי הסבר והדגמה. קצב עבודה קצב עבודה איטי/ מהיר. מנח גוף ומוטוריקה עדינה דומיננטיות- ימני/ שמאלי , מנח כתפיים ,רכון על השולחן. יד ימין כותבת יד שמאל תומכת. אחיזת עיפרון רפה/חזקה /נוקשית. איכות הקו רציף/מקוטע/חריטה/חלש מאוד. תחום מוקדי כח מוקדים לחיזוק לימודי התנהגותי רגשי יחס ללימודים חברתי כישורי למידה חושי - ערכת מעק"ב- מיפוי יכולות הדיוק והשטף בקריאה. ערכת מעקב הינה אסופה של מבחנים הבודקים את יעילות תפקודי השפה. מיועדת למורים בחינוך הרגיל, אין להסיק ממבחנים אלו על קיום לקות למידה. אין להשתמש במבחנים שבערכה לתרגול, אימון וכמבחנים קבוצתיים.
- הערכה מאפשרת: לקבוע את רמת התפקוד של תלמידים בכיתות ב'-ו' בביה"ס היסודי ביחס לבני כיתתם. לאתר את התלמידים המתקשים. לבנות תכנית טיפול מתאימה עבור התלמידים המתקשים. בערכה זו פותחו נורמות ארציות לכלי אבחון תקפים, מהימנים ומבוססים על רציונאל תיאורטי.
- כללים ונהלים להעברת המבחנים:
- 1 . הבוחן צריך להכיר ולדעת להשתמש במדריך.
- 2.הערכה מסודרת לפי סדר העברה מומלץ, אך ניתן לשינוי עפ"י שיקול דעת. שיקול דעת יכול להתייחס גם להתאמת רמת הכיתה, לסף התסכול ולעייפות.
- 3.ערכת המבחנים מונחת לפני התלמיד, המורה רושם בחוברת רישום וסיכום .
- 4 . חשוב שהבדיקה תיערך בתנאים אופטימאליים - בחדר שקט ובו מידה סבירה של גירויים, ניתן להעביר את הערכה בפגישה אחת (כ30- דקות)
- 5.יש לשמור על אווירה נעימה ותומכת בעת העברת המבחנים אך יחד עם זאת לשדר מחויבות משותפת לכלי הבחינה. למבחנים בערכה ישנן נורמות ארציות. הנורמות משקפות תפקוד המתאים לאמצע-סוף שנת לימודים בכיתות שהמבחן מיועד להן.
- בשלב הראשון: מיפוי אות וצליל היכרות עם שמות האותיות וצליליהן.
- **ניתן לדלג על שלב זה בכיתות הגבוהות ועפ"י שיקול דעת.
- א.זיהוי ושיום האותיות :מציגים לתלמיד את כרטיסי האותיות באופן אקראי ומבקשים ממנו לשיים .(שיום= בדיקה האם התלמיד מכיר את שם האות : "אלף" "בית")
- ב.הכרת צלילי האותיות : כרטיסי האותיות מונחים לפני התלמיד המורה הוגה את צליל האות והתלמיד מרים את האות בהלימה לצליל שהושמע לו . בסיום התרגיל יש למורה מידע על האותיות שאינו יודע והצלילים שאיננו מכיר.
- השלב השני: קריאת מילים בודדות: קריאה של מילים בודדות מנוקדות, מדורגות עפ"י רמות קושי שונות. גם כאן הפעילות נעשית תחת מדידת זמן התלמיד נדרש לקרוא את רשימת המילים והמורה מסמנת בטבלת הבקרה את המילה כפי שהתלמיד קרא.
- ההוראה:"אני אציג לך מילים שאין קשר ביניהן. אתה צריך לקרוא אותן בקול רם בקצב שנוח לך והכי מדוייק. עליך להתחיל לקרוא מהשורה הראשונה מימין לשמאל (להראות את הכיוון). אני מודדת את זמן הקריאה תתחיל לקרוא שאגיד לך".
- *במהלך הקריאה אין לתקן את התלמיד.
- *במידה והתלמיד שגה במהלך הקריאה-יש לרשום בטבלה המתאימה במדוייק, אם התלמיד תיקן את עצמו לרשום תיקון. *שגיאת קריאה הינה כל חריגה מהדפוס,גם כאשר היא מלווה בתיקון עצמאי. לצורך צינון גם אם התלמיד ביצע מספר שיבושים במילה היא תחשב כטעות אחת.
- איסוף המידע
- א.חישוב קצב ודיוק בקריאה והשוואה לטבלת האחוזונים. בסיום המטלה עוצרים את השעון מדידת הזמן ומחשבים קצב ודיוק בקריאה: את התוצאה ניתן להשוות עם טבלת טווחי אחוזונים.
- 60x מספר המילים שקרא --------------------------- = קצב הקריאה זמן הקריאה בשניות x 100 סה"כ השגיאות ------------------------------ = דיוק בקריאה מספר המילים שקרא
- ב.המורה מסכמת לעצמה בצד הדף את הטעויות של התלמיד (סוגי הטעויות כמה פעמים חזרה כל טעות על עצמה ).
- דוגמה לניתוח הטעויות- החלפת תנועות(אילו סוגי החלפות ראינו ), סיכולי אותיות ,סיכולי תנועות וכד'.
השלב השלישי: קריאת טקסטים - המבחן בודק מהירות ודיוק בקריאה קולית באמצעות קריאת טקסט המותאם לדרגת הכיתה. מהירות זיהוי המילים משקפת את אחסונן התקין של תבניות כתיב בזיכרון האורתוגרפי. הפעילות נעשית תוך כדי מדידת זמן ,המורה מסמנת ע"ג טקסט נוסף את הטעויות .
- ההוראה:"אני אראה לך קטעי קריאה ואתה תקרא אותם במהירות האפשרית. לא אשאל אותך שאלון על התוכן. אני מודדת את זמן הקריאה תתחיל לקרוא כשאגיד לך".
- *חשוב לציין בפני הילד לא להלחץ מהמדידה.
- *בזמן הקריאה אין לתקן את התלמיד.
- *במהלך הקריאה יש לרשום את הטעויות בקריאה מעל המילה המקורית. במידה והתלמיד תיקן עצמו יש לציין זאת ת"ע (תיקון עצמי).
- הסקת מסקנות מתוך תהליך הקריאה -דילוג על שורות, יכול להצביע על מוסחות .
- -התייחסות לסימני הפיסוק, האם השתמש באינטונציה בקריאה.
- -האם הצליח להבין את מה שקרא או היה עסוק בפענוח.
- - האם השטף תקין /איטי/ מהיר.
- -מהי רמת הדיוק בקריאת טקסטים נמוכה /מתחת לממוצע/ ממוצעת /מעל הממוצע ביחס לבני גילו.
- -קריאה איטית ומצרפת ה-ה-ח-ל-טה ה-י-ת-ה ח-שוב-בה שאינה מניעה לקריאת הבנה ולמשמעות. קריאה התרשמותית לעיתים התלמיד קורא מהר מדי וטועה מנחש את המילים .
- -האם משתמש בחלוקה להברות כטכניקה לקריאה מדויקת של מילים
- -האם מכיר ומתבסס על מנגנון ההקשר.
- השלב הרביעי: ערנות פונמית
- מודעות פונולוגית מוגדרת כרגישות למבנה הצלילי של מילים דבורות. במבחן זה נמדדת מטלה של ביצוע מניפולציה על אלמנטים פונמיים של מילים דבורות, תוך השמטה של פונמה. מיומנות הקריאה והאיות דורשות מודעות למבנה הפונולוגי של המילים, תוך מיפוי הפונמות) נשמעות (לגרפמות) הסמלים (המייצגות אותן. המבחן מוקרא לתלמיד ולא מוצג בפניו. המבחן בודק את היכולת לבצע השמטות של פונמות במילים מושמעות. לדג' אמור מריצה ללא "מ"(=ריצה). חלום בלי ל' (חxום) המבחן כולל 16 מילים כל מילה מושמעת לתלמיד בנפרד ותלמיד מתבקש להגות אותה, להשמיט עיצור ספציפי ולהגות את הרצף הנותר.
- במבחן זה בודקים דיוק בלבד.
- שלב חמישי: קריאת עיצורים ותנועות
- הפעילות נעשית תחת מדידת זמן. מסבירים לתלמיד מה נדרש ממנו לעשות לפני שמפעילים את הטיימר.
- ההוראה: "כאן כתובים צלילים. קרא אותם מהשורה הראשונה, מימין לשמאל , קרא בקול רם ובמדוייק ובמהירות הנוחה לך. בוא ננסה קודם שורה אחת לדוגמא". אני מודדת את זמן הקריאה, תתחיל לקרוא כשאגיד לך."
- מפעילים את כפתור העצר ואת מכשיר ההקלטה. בזמן הקריאה אין לתקן את התלמיד. אם התלמיד תיקן את עצמו לרשום את התיקון.
- חשוב: שגיאת קריאה הינה כל חריגה מהדפוס, גם כאשר היא מלווה בתיקון עצמאי.
-
דוגמא להסקת מסקנות מתוך מיפוי- המורה מסכמת לעצמה בצד הדף את הטעויות של התלמיד וכמה פעמים חזרה כל טעות על עצמה באופן הבא: הצירוף הטעות מספר פעמים שהטעות חזרה על עצמה ב דגושה ב רפה 5 פעמים צירה קמץ 10 פעמים חיריק צירה 3 פעמים חולם שורוק 6 פעמים - מיפוי הטעויות
- -טעויות של אותיות דומות ב/כ ד/ר ו/ן
- -טעויות של תנועות דומות :חיריק/צירה , חולם/שורוק.
- -תנועות שיודע תנועות שאינו יודע. -אותיות שמכיר/ לא מכיר
- -דגושות ורפות.
- דוגמאות למסקנות
- -חיזוק אותיות דגושות ורפות .
- -תנועות דומות מבחינה חזותית
- - צרה-פתח :תנועת ה"צרה" נראית כשתי נקודות מתחלפת לתנועת ה"פתח" קו אחד מאוזן. -חולם-שורוק מיקום הנקודה מעל האות ו' או בתוכה. יש מקום לשקול הפניה לבדיקת מיקוד אצל אורטוטיסט מתמחה .
- -עד לברור כדאי להגדיל את המלל שהתלמיד נדרש לקרוא .
- -בלבול בין תנועות שאין ביניהן דמיון חזותי יש לשקול חזרה על התנועות כמובן לאחר שבידלנו את התנועות שכבר מכיר ויודע.
- השלב השישי: הכתבה
- הכתבה מבחן הבודק את היכולת להפיק תבניות כתיב בהקשר. הפקת תבניות כתיב נבדקת באמצעות כתיבה של טקסט מוכתב. המילים בטקסט מייצגות 3 קטגוריות המתייחסות לכתיב: שגיאות פונטיות שגיאות מורפולוגיות שגיאות אחרות.
- ההוראה: "אני אכתיב לך קטע קצר. אם תרגיש שהקצב מהיר מדי, תגיד לי. אם תרצה לתקן מילה, סמן קו על המילה שאתה רוצה לתקן וכתוב אותה שוב". יש למדוד זמן, לכתוב את מספר השגיאות שביצע הנבחן- גם אם ביצע מספר שיבושים במילה השגיאה תחשב אחת. לילדים המתקשים עוצרים את המטלה לאחר כש2 דק' (גם אם זה באמצע המשימה). בסוף המטלה יש לרשום: זמן כתיבה (מספר השניות), מספר השגיאות ומספר התיקונים. שלב ב – שלבי ניתוח הממצאים- פרופילים:
- מאפיינים אייכותיים: טבלת סיכום ממצאים לדוגמא :
ציון גולמי רמת ביצוע תנועת עיצורים ותנועות-קצב 77.14 פריטים לדקה גבוהה מאוד תנועת עיצורים ותנועות-דיוק 17% שגיאות תקין מעל הממוצע קריאת מילים בודדות-קצב 51.49 פריטים לדקה ממוצע קריאת מילים בודדות-דיוק 18%שגיאות נמוך מהממוצע קריאת טקסט-קצב 106מילים לדקה ממוצע קריאת טקסט-דיוק 5% שגיאות נמוך מאוד ערנות פונמית קצב כתיבת טקסט רמת הדיוק בכתיבה - שלבי ניתוח הממצאים: פרופילים
- א. פרופיל כללי נמוך "הומוגני" - כלל ההישגים, הן דיוק והן קצב, נמצאים בקטגוריה של "נמוך מהממוצע" ומטה. פרופיל זה משקף עיכוב ברכישת השלב האלפביתי (1985 ,Frrith ) שכן, לא הושגה רמת דיוק נאותה בקריאה המאפשרת הבנה מלאה של הקריאה. פרופיל כללי נמוך בדרגת חומרה גבוהה - מרבית המבחנים בקטגוריית "נמוך מאד ו"בלתי תקין". פרופיל כללי נמוך אך בדרגת חומרה לא גבוהה - מרבית המבחנים בקטגוריית "נמוך מהממוצע".
- ב. פרופיל נמוך המאופיין בתנודות - אין אחידות ברמת התפקוד של המבחנים השונים. גם פרופיל זה עשוי להצביע על עיכוב.
- ג. פרופיל עם פערים - פרופיל שיש בו פערים ברמת התפקוד במבחנים השונים בשני המדדים
- - קצב ודיוק. להלן שתי דוגמאות: ג.1. דיוק תקין וקצב איטי . ג.2. מדדי הדיוק והקצב בקריאת טקסט נמצאים בטווח ממוצע, אך בקריאת מילים בודדות הם נמוכים .
- שלב ג – הצלבת המידע לשם קבלת תמונה תפקודית מליאה:
- חשוב להצליב את המידע המתקבל ממצאי האבחונים עם מקורות מידע נוספים העומדים לרשות המאבחנת. 1.תפיסת הילד את קשיו - מידע הנאסף מהילד ומבהיר את קשייו, דרך חשיבתו על דרך תפקודו, תחושת המסוגלות שלו וכן עמדותיו כלפי הקריאה.
- 2. תפקוד הילד כפונקציה של הקשר עם המורה וכפונקציה של מאפייני המקצוע מידע ממורים מקצועיים, לבד מהמידע מהמחנכת, יאפשר התבוננות על קשר ועל מוטיבציה בעקבות ידע בתחום מסוים.
- 3.מידע על קלות או קושי ברכישת שפה זרה - בשפת האם הלומד מגייס, בנוסף לתהליכי הפענוח, גם הישענות על הקשר המתבססים על כישורי שפה דבורה, כישורים אלה כוללים כישורים סמנטיים ותחביריים. לעומת זאת, בשפה זרה ידע זה פחות נגיש לו. לכן, לעיתים קרובות, גם כשהקורא "המפצה" מצליח להתגבר על הקשיים בפענוח מילים ובקריאה בשפת-האם, הוא יתקשה לעשות זאת בשפה זרה. בהקשר זה, ניתן להתייחס גם לשפת התנ"ך בשל מורכבותה.
- 4. מידע מההורים והיסטוריה לימודית - ההורים מהווים גורם מאחסן עיקרי של הזיכרון המצטבר על ההיסטוריה ההתפתחותית ועל תהליכי רכישת השפה הכתובה והלמידה אצל הילד. דוגמא בזיקה ישירה לקריאה: יחסו לקריאת ספרים, אם נמנע, תעלה השאלה: האם ההימנעות מעצימה את הקושי או נובעת ממנו? התייחסותו לשיעורי בית? מבחנים? וכו'
- 5. אופן ההתמודדות של הילד בכיתה - באמצעות תצפית.
- שלב ד – מאפייני תפקוד:
- מאפייני תפקוד המסייעים בהערכת השלב ההתפתחותי שבו מצוי הלומד.
- א. תפקוד בשלב לוגוגראפי ועיכוב במעבר לשלב האלפביתי - ילד אשר הערנות הפונמית שלו נמצאת ברמה המוגדרת "נמוכה מהממוצע ומטה", הוא ילד אשר אינו מכיר כלל אותיות ומזהה במקרה הטוב מספר מצומצם של מילים שכיחות מאד עבורו.
- ב. עיכוב בתחילת השלב האלפביתי - ילד אשר שולט באופן לא עקבי בקשרי אות-צליל, תנועה-צליל ("נמוך מהממוצע" ומטה בקריאת עיצורים ותנועות/מילים בודדות ובהכתבה) .
- ג. עיכוב במהלך השלב האלפביתי - ילד השולט בקשרי אות-צליל (דירוג אחוזוני בטווח "ממוצע" ומעלה במבחן קריאת עיצורים ותנועות), אך מתקשה ליישמם לקריאה מדויקת של מילים (דירוג אחוזוני בטווח "נמוך מהממוצע" ומטה במבחן קריאת מילים בודדות ובמדדי דיוק וקצב במבחן מהירות ודיוק הקריאה), מגלה רמת כתיב נמוכה מהמצופה.
- ד. עיכוב במהלך השלב האורתוגראפי - ילד המגיע במדדי דיוק בקריאה לדירוג אחוזוני בטווח התקין, אך הישגיו בקצב הקריאה ובדיוק באיות נמוכים )דירוג אחוזוני בטווח "נמוך מהממוצע" ומטה).
- שלב ה – בניית תוכנית התערבות: תוכנית ההתערבות תותאם לכל ילד לפי ניתוח ממצאיו ומיפוי רמת התפקוד שלו.
- להלן דוגמאות:
- קשיים בתהליכי הפענוח של טקסט, מילים וצירופים - יש לבנות תכנית המקנה את אבני היסוד ובמקביל ממזגת אותם למילים ולטקסט.
- אם תהליכי הפענוח של צירופים ומילים נמצאו תקינים ובטקסט עולים קשיים או ממד הדיוק תקין אך הקצב איטי - יש לבנות תכנית המתמקדת בעיקר בתהליכי שטף.
- אם הושגה מהירות גבוהה אך תהליכי הדיוק אינם תקינים - יש לשוב ולהקנות שליטה ברכיבים הבודדים (מילים שהוצאו מהקשר / צירופים / מילות תפל( הדורשים לדייק ולעכב את קצב העבודה ובמקביל לבסס את הידע האורתוגראפי.
- שלב ו –מעקב אחר התקדמות הילד מיפוי רמת התפקוד נעשה על-מנת לקדם את הילד בתחומים שבהם מגלה קשיים.
- העיקרון המנחה החשוב ביותר הוא לבחון את היעילות של תוכנית הטיפול עפ"י התפקוד של הילד. כלומר: האם אכן הילד מתקדם ומצמצם את הפער ביחס לבני כיתתו?! מוצעות שלוש אופיציות להתקדמות: 1. צמצום הפער. 2. פער יציב - התלמיד מתקדם ביחס לעצמו, אך הפער בינו ובין קבוצת הגיל נשאר יציב. 3. התרחבות הפער - לאורך זמן התרחבות הפער בד"כ כתוצאה מטיפול לא נכון. מצרפת חוברת עם זכויות יוצרים "ערכת מעקב " ללמידה. בהצלחה רבה.
